22 שנים

22 שנים שאני בורח מאמא.

22 שנים שאני בורח מזיכרון אמא.

22 שנים שאני בורח מהשכחה.

22 שנים שאין אמא.

22 שנים השער אליך נעול.

וכשאני סוף סוף רוצה להתקרב,

יצאה צרעה מכוך הנר בקברך ועקצה אותי,

וכשבאתי הביתה להדליק את הנר,

גיליתי שהנר נמס מחום השמש

והזיכרון - ליקוי מאורות.

שיר מתוך ספר חדש (בכתובים) במלאת 22 שנים למות אמי. במבי

לִפְנֵי שָׁנִים, בָּאָחוּ,

בָּרַחְתָּ מֵהַזִּכָּרוֹן.

הָיִיתָ אָז עֹפֶר צָעִיר

וּמָה כְּבָר יָכֹלְתָּ לַעֲשׂוֹת.

הַיּוֹם אַתָּה בּוֹרֵחַ מֵהֵיכָן

שֶׁפַּעַם הָיָה אָחוּ, הָיָה

עֵץ אַלּוֹן וּפִסַּת דֶּשֶׁא,

הָיְתָה אֲדָמָה

מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

מֵהַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהָיָה

אַתָּה בּוֹרֵחַ, לֹא מִן הַזִּכָּרוֹן.

הָאָחוּ, הָעֵץ, הָאֲדָמָה מִזְּמַן כְּבָר לֹא שָׁם.

הַשִּׁכְחָה מְטִילָה עָלֶיךָ אֵימָה.

אֵימַת מָוֶת מֻחְלָט יוֹתֵר

מֵהַמָּוֶת שֶׁחוֹלֵל הַסַּרְטָן,

אֵימַת הָאָשָׁם הַמְּנַקֵּר

אֵיזֶה מִן בֵּן זֶה שֶׁלֹּא

זוֹכֵר אֶת אִמּוֹ,

אֵימַת הַכְּתִיבָה הַחֲרֵדָה:

אֵיךְ כּוֹתְבִים אִמָּא

מִתּוֹךְ הַנְּשִׁיָּה?

אֵימַת הַתְּהוֹם.