סולחים לעצמנו | בעקבות הרצאה על הסליחה

בהרצאה עברנו בהדרגה מהשאלה "למה בכלל צריך לסלוח?" לשאלה "למה לא בעצם?", תוך שכל הזמן אתגרנו את גבולות הסליחה, את עצם אפשרותה אפילו. בסופו של דבר, נראה לי שאין ברירה אלא לסלוח, ולא כפרס על חטאו של האחר, אלא כמתנה לעצמנו.

את ההרצאה סיימנו בחשיבותה של הסליחה העצמית והקשר שלה לחמלה עצמית.

קראנו את שירה של המשוררת והפסיכולוגית, מיטל חודורקובסקי, ובעקבותיו כתבנו שיר או מכתב חומל לעצמנו.

המכתב בהשראת התבנית של אודי גולדשטיין, עליה ניתן לקרוא יותר כאן.

תודה לכולם על הנוכחות, על השיתוף ועל פתיחות הלב והמחשבה.

אני שם כאן את התרגיל ומזמין את מי שהיה איתנו (וגם את מי שלא) לשתף בטקסט בהשראת התרגיל

(כאן בתגובות כמובן).

שנה טובה וגמר חתימה טובה.