שחר סתיו

לפני יומיים התעוררתי מוקדם, מוקדם-שלי זאת אומרת, והעיר עוד נמנמה את שנת הבוקר שלה. לא נשמעה המיית המכוניות מהכביש הראשי שמעבר לסמטה, לא קולות הילדים מבית הספר שממול, אף אחד למעלה לא גרר רהיט או ניקר בתקרה בעקביו. רק הציפורים היו, ואיזו מן תחושה של סתיו-מאוחר בחלון. בערבו של אותו היום, הנחיתי חוג בית בנושא "כתיבה ומיינדפולנס".

שחר סתיו

מעיר צהלת דרורים

קירקור העורב

היום שלחתי הודעת תודה למארגנות החוג המקסימות, וכמו תמיד כל תודה אצלי נפתחת בהתנצלות. זה נושא לפוסט אחר, או לטיפול, אבל לענייננו אחת מהן השיבה לי על התודה: "משורר לנצח". ניסיתי להבין מה בהודעתי היה כה פואטי בעיניה. לא בטוח שהבנתי, אבל שלפתי משם כמה מילים ליתר ביטחון, שאולי ברוח הכתיבה והמיינדפולנס הדהדו בתוכה כשירה. ואולי לא.

אתמול לא הספקתי

ועוד שעתיים גם כן לא.

עכשיו יש רגע.

תמיד

עכשיו

יש

רגע

**

מוזמנות ומוזמנים להציץ במבחר מתוך ההרצאות, החוגים והסדנאות שאני מעביר כאן.

וגם להצטרף לסדנת הכתיבה ביום שישי הבא | 5.11.25 | בשעה 10:00 בגן יאשיה. פרטים כאן.

וגם להצטרף לקבוצת העדכונים השקטה שלי בוואטסאפ ולרשימת התפוצה במייל כאן למטה בעמוד או ב"צור קשר".